להעביר שידה בשלום: מהמגירה הראשונה ועד הקיר בבית החדש
שידה נראית כמו רהיט פשוט להעברה: לא גבוהה במיוחד, בלי חלקים גדולים לפרק, ולרוב גם לא כבדה כמו ארון. בפועל היא אחד הרהיטים שנפגעים הכי הרבה בהובלות, בדרך כלל בגלל פרטים שלא חשבו עליהם מראש.
רהיט קטן עם הרבה נקודות תורפה
לשידה יש כמה חלקים שזזים ונשברים בקלות: מגירות שנפתחות באמצע הדרך, ידיות שבולטות מהחזית, רגליים דקות ולפעמים גם מראה או משטח זכוכית. שידה מלאה בבגדים שוקלת הרבה יותר משידה ריקה, והמשקל העודף מעמיס על המסילות ועל החיבורים. גם המידות מטעות: שידה נמוכה ורחבה עוברת לפעמים בדלת רק בזווית, ובחדר מדרגות צר היא עלולה להיתקע כבר בפנייה הראשונה.
לכן הובלת שידה מתחילה הרבה לפני שמרימים אותה. צריך להחליט מה יוצא ממנה, מה מתפרק ומה נעטף בנפרד, כי שריטה בחזית או מגירה שיצאה מהמסילה הן נזקים שקשה להסתיר אחר כך, וגם קשה לתקן.
המגירות: לרוקן, לקבע או להוציא
הטעות הנפוצה ביותר היא להשאיר את המגירות מלאות ולסגור אותן בנייר דבק. זה נראה כמו חיסכון בזמן, אבל המשקל הנוסף מותח את המסילות, ודבק חזק עלול לקלף צבע או פורניר.
שינוע שידה בטוח עובר בדרך כלל את השלבים האלה:
- לרוקן את כל המגירות ולארוז את התכולה בארגזים
- להוציא את המגירות ולהעביר אותן בנפרד, אם הן יוצאות בקלות
- אם אי אפשר להוציא אותן, לקבע אותן בניילון נצמד ולא בדבק
- לפרק ידיות בולטות ולשמור את הברגים בשקית מסומנת
- להוריד מראה או משטח זכוכית ולעטוף אותם בנפרד
- לעטוף את גוף השידה בשמיכת הובלה, עם הגנה נוספת על הפינות
כדאי גם לסמן כל מגירה לפי הסדר, מלמעלה למטה.
עץ מלא, סיבית או שיש
שידה מעץ מלא חזקה יחסית, אבל כבדה ורגישה לשריטות. שידה מסיבית או מלוח מצופה קלה יותר, אבל החיבורים שלה חלשים, ולכן לא מרימים אותה מהמשטח העליון: הוא עלול להתנתק מהגוף. מרימים אותה תמיד מהבסיס או מהצדדים.
שידות עם משטח שיש הן סיפור נפרד. השיש כבד מאוד ונסדק בקלות אם הוא עובר בשכיבה בלי תמיכה, ולכן מורידים אותו ומעבירים אותו בעמידה, עטוף ומקובע. הובלת שידות ישנות או עתיקות דורשת זהירות דומה: הדבק בחיבורים מתייבש עם השנים, ולפעמים מספיקה טלטלה אחת כדי שמגירה תתפרק. גם פורניר דק על שידה ותיקה מתקלף בקלות, ולכן לא מדביקים עליו סרט דבק ישירות.
שידה חדשה מהחנות או מיד שנייה
חנויות רהיטים מציעות בדרך כלל משלוח, אבל כדאי לבדוק מה הוא כולל בפועל. הובלת שידה עד הבית לא תמיד כוללת העלאה לקומה, הכנסה לחדר או הרכבה של הרגליים והידיות. לפעמים השליח משאיר את הקרטון בכניסה לבניין, והשאר נשאר על הלקוח. רצוי לשאול על כך מראש ולקבל את התשובה בכתב.
שידות יד שנייה, שנקנות באתרים ובקבוצות מסירה, מגיעות לא פעם מעיר אחרת. במקרה כזה אפשר להיעזר בחברה שמבצעת הובלת שידה בישראל מכל עיר לכל עיר, ולרוב גם לצרף את השידה למשאית שכבר נוסעת באותו כיוון וכך להוזיל את העלות. לפני שסוגרים, מומלץ לבקש מהמוכר מידות מדויקות ותמונה של הגב ושל החיבורים.
שידה כחלק ממעבר דירה
הובלת שידה למעבר דירה שונה מהובלה בודדת, כי השידה עוברת יחד עם עשרות רהיטים וארגזים. את השידה מעמיסים אחרי הרהיטים הכבדים, צמודה לדופן, ולא מניחים עליה כלום. גם אם היא נראית כמו משטח מושלם להנחת ארגזים, משקל מלמעלה הוא בדיוק מה שמעקם את המשטח העליון.
במקרה של הובלת שידה לדירה בקומה גבוהה, חשוב לבדוק מראש את רוחב הדלתות ואת מידות המעלית. שידה רחבה עוברת לפעמים רק בהטיה, ואז המגירות חייבות להיות בחוץ. את ההחלטה באיזה חדר היא תעמוד עדיף לקבל עוד לפני ההובלה, כדי שהמובילים יכניסו אותה ישר לחדר הנכון. את המגירות מחזירים רק אחרי שהשידה עומדת ישר ויציבה.
שידה היא רהיט שמשתמשים בו מדי יום, ולכן כל פגם בה עשוי להיות מורגש מיד.מגירות ריקות, חלקים בולטים שפורקו ועטיפה מסודרת הופכים את ההובלה שלה לעניין פשוט, ומאפשרים לה להמשיך לשרת את הבית החדש עוד שנים.
כמה עולה להעביר שידה?
מחיר הובלת שידה תלוי בעיקר במרחק, בקומה, בגודל השידה ובחומר שממנו היא עשויה. הובלה של שידה בודדת בתוך העיר היא בדרך כלל מההובלות הזולות, ושידה עם שיש, שידה עתיקה או הובלה בין ערים יעלו יותר. אפשר להוזיל את העלות אם מצרפים אותה להובלה של פריטים נוספים. חשוב לציין מראש אם יש לשידה שיש, מראה או מגירות שלא יוצאות, כי אלה משנים את זמן העבודה.
אפשר להעביר שידה ברכב פרטי?
שידה קטנה ורדודה, בלי שיש ובלי מראה, נכנסת לפעמים לרכב גדול או לטנדר, בתנאי שהיא שוכבת על הגב, מרופדת ומקובעת. כל שידה גדולה יותר, או כזו שצריך להעלות במדרגות, מצדיקה הובלת שידה עם מובילים: הם מגיעים עם רצועות, שמיכות ועגלה, ויודעים להרים אותה בלי לפגוע בה ובגב של מי שסוחב. בכל מקרה, את המגירות מרוקנים לפני ההעמסה.
צריך לפרק שידה לפני ההובלה?
ברוב המקרים לא. את גוף השידה משאירים שלם, ומפרקים רק את מה שבולט או שביר: ידיות, רגליים מוברגות, מראה ומשטח שיש. שידה שנקנתה כרהיט להרכבה עצמית היא חריג: אם החיבורים שלה כבר רופפים, לפעמים עדיף לפרק אותה לגמרי ולהרכיב מחדש, אבל רק אם יש את ההוראות ואת כל הפרזול. את הברגים של כל חלק שומרים בשקית נפרדת ומסומנת.
איך מעבירים שידת החתלה או שידה עם מראה?
שידת החתלה היא בדרך כלל שידה רגילה עם משטח עליון נשלף או מעקה. את התוספות האלה מורידים, מסמנים ועוטפים בנפרד. במראה מטפלים כמו בזכוכית: מגינים על הפינות בקרטון, עוטפים בכמה שכבות ומעבירים אותה בעמידה, אף פעם לא בשכיבה מתחת לפריטים אחרים. אם המראה מחוברת לשידה בברגים, מורידים אותה לפני שמרימים את השידה.
מה בודקים כשהשידה מגיעה?
לאחר הובלת שידה לבית, מומלץ לבדוק את הרהיט לפני שהמובילים עוזבים: שכל המגירות נפתחות ונסגרות בלי להיתקע; שאין שריטות או שקעים בחזית ובמשטח העליון; שהרגליים יציבות והשידה לא מתנדנדת; שכל הידיות והברגים הגיעו; שהמראה והשיש שלמים, בלי סדקים; שהשידה מקובעת לקיר, אם יש ילדים קטנים בבית.